*הערות למפגש עם פדרו*
מיצוי של קטע מתאפשר כשנוסעים מה הנושא של הקטע. כשמבינים וקוראים מה עשית אז אפשר לקחת את זה עד הסוף.
איך יודעים מה הגרעין? (שאלה לקבוצה)
- זו שאלה מתחום חקר הספרות
- זה משהו שאני נתפס עליו. למה זה כואב לי וחשוב לי כל כך? זה מתחבר לפחד עומק.
- צביה: שיא זה לא הרגש העז אלא הרעיון המנצח של כל הסרט. מה הנושא של מה שעשיתי? במשפט אחד או סינופסיס.
*בשלב זה צביה לא מספרת על הנושא של המפגש*
הנושא שנכתוב עליו: מקום פרטי
בתור התחלה תזרקו רפרנסים לנושא, לא אסוציאציות אלא ביבליוגרפיה
תשובות שעלו:
הענק וגנו
ציפור הנפש
הבית של יעל
מרקו
סוד הגן הנעלם
החדר האינטימי
אדם בתוך עצמו הוא גר
התבודדות של רבי נחמן
סנופי על המלונה
צביה: מטען 
תרבותי זה דבר שעוזר לכתוב וכבר אמר יהודה גזבר כדי לכתוב טוב צריך לקרוא הרבה.
*משימה:*
תתארו מקום פרטי
לא בקטע של קונפליקט בין פרטי לציבורי אלא פשוט תתארו מקום פרטי. יש לכם לזה עשר דקות.
*הנושא שלנו כיום זה מערכת היחסים עם הקהל*
*קטע של אריק אבר 'מי אני?'*
https://youtu.be/NjXv_mM4EEo - במיוחד בסופו.
מה אריק אבר עושה שם עם הקהל ולמה? ומה זה נותן לקטע בכלל?
*הקיר הרביעי של התיאטרון*
השחקנים לא מביטים בקהל. הם מעליו והוא פסיבי. באיזה שהוא שלב בהיסטוריה של האומנות הקהל נהיה נוכח. זה לא מוזיאון. במסגרת הפיוט התופעה הזאת רווחת. קצת על הפיוט; יש במאה בשש עשרה פריצה של הפיוט אחרי גירוש ספרד ורשימות שונות. קמים באמצע הלילה בשבתות של החורף האבות והבנים ושרים ככה שיש פזמון שכולם חוזרים. ספוקן וורד זה דרך להפעיל את הקהל. זה קורה גם בted או פלייבק. סטנדאפ. הביוגרפיה של האדם והקהל. חלק מוסכמת הספוקן וורד זה שאדם עולה עם מקום מאוד אישי ונותנים לו ציון. המתח שבין הפרטי לציבורי מניע את הערב.
*עכשיו משימה שנייה: שלבו בקטע הפעלה של הקהל*
אבי השתמש בקהל כהד לסיומי משפטים שהם בעצמם מילים קצרות שמניעות את הקטע ועידו עשה עם הקהל דמיון מודרך. (היה צריך להיות שם כדי להיות הקהל ולהבין) זה מפתיע וחורג מגבולות הז'אנר. אחרי שזה קורה אפשר לחשוב איך הפעלנו ומה זה אומר בעומק על השימוש הזה בקהל והאם הוא תורם לקטע.
תרבותי זה דבר שעוזר לכתוב וכבר אמר יהודה גזבר כדי לכתוב טוב צריך לקרוא הרבה.
*משימה:*
תתארו מקום פרטי
לא בקטע של קונפליקט בין פרטי לציבורי אלא פשוט תתארו מקום פרטי. יש לכם לזה עשר דקות.
*הנושא שלנו כיום זה מערכת היחסים עם הקהל*
*קטע של אריק אבר 'מי אני?'*
https://youtu.be/NjXv_mM4EEo - במיוחד בסופו.
מה אריק אבר עושה שם עם הקהל ולמה? ומה זה נותן לקטע בכלל?
*הקיר הרביעי של התיאטרון*
השחקנים לא מביטים בקהל. הם מעליו והוא פסיבי. באיזה שהוא שלב בהיסטוריה של האומנות הקהל נהיה נוכח. זה לא מוזיאון. במסגרת הפיוט התופעה הזאת רווחת. קצת על הפיוט; יש במאה בשש עשרה פריצה של הפיוט אחרי גירוש ספרד ורשימות שונות. קמים באמצע הלילה בשבתות של החורף האבות והבנים ושרים ככה שיש פזמון שכולם חוזרים. ספוקן וורד זה דרך להפעיל את הקהל. זה קורה גם בted או פלייבק. סטנדאפ. הביוגרפיה של האדם והקהל. חלק מוסכמת הספוקן וורד זה שאדם עולה עם מקום מאוד אישי ונותנים לו ציון. המתח שבין הפרטי לציבורי מניע את הערב.
*עכשיו משימה שנייה: שלבו בקטע הפעלה של הקהל*
אבי השתמש בקהל כהד לסיומי משפטים שהם בעצמם מילים קצרות שמניעות את הקטע ועידו עשה עם הקהל דמיון מודרך. (היה צריך להיות שם כדי להיות הקהל ולהבין) זה מפתיע וחורג מגבולות הז'אנר. אחרי שזה קורה אפשר לחשוב איך הפעלנו ומה זה אומר בעומק על השימוש הזה בקהל והאם הוא תורם לקטע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה